דלג לתוכן המרכזי
מבזקים
מבזק לדוגמה
............................
מלא את הטופס לקבלת פרטים
או צור קשר בטלפון 052-360-6336

פגישה אירידוסופית - פילוסופית עם שלומית תמיר

"וראה קודם כל את שמך עמי וקם. אין תדר לשם עמי אלא לעמיקם כיוון שקם אתה ליצור את העם  שלך בעיני עצמך. עליך לקום מן היחיד של עמי ומן העקום - ליצור עם. מדוע מפחד אתה לזרוע את הזרע שלך, לקום אתו? ובמקום זה הנך מקומם ומתקומם נגדו? שואל אני  שאלות אלו... ברצוני להבהיר לך את מסע חניכת הנשמה שלך, לפני שאענה לך על שאלות פשוטות תוכל להבין את ההגעה שלך לכאן, ולזמן הזה. הנשמה שלך באה לפה להתבוננות- יחיד, לפשטות ולאין רעש. עייפה הנשמה הזו מלהיות הורה בגלגולים קודמים, תמיד יחיד הנושא את העול ולא יכול תמיד להיות בזוגיות כיוון שתמיד בכמה גלגולים שעליהם אדבר ננטשת, התאלמנת, תמיד בצורה הזו או הזו, ותמיד בתחילת החיים נשארת לך לבדד ללבד... בכדי לשלם מחיר של לגדול ולצמוח בזכות (להיות זה) המטפל, ותמיד התיקון שלך היה מול ילדים לא קלים. ומעניין לראות ששניים מהם היו הוריך בגלגול הזה. הורים אלו בגלגול זה באו ממקום לא פשוט, קשה לעד מאוד בעלי אמונה גבוהה - מדורי דורות, יחוס רוחני  אך בעלי עייפות גשמית, שהפסידו לא מעט מכלכלתם וגשמיותם. קשה להם היה לשאת ולהיות בחיים אלו כפי שהיה לך קשה לגדל אותם באותו גילגול  ה-29 במספר. שלוש פעמים ואולי אף ליותר אך אפשר לי לדבר על גלגול זה, אומר כי היית נמצאת בבדד מול ילדים, לא ידעת לכיצד להתמודד, ותמיד עשו הם להפוך ממה שביקשת. וממקום זה באת לחניכת נשמה זו בגלגול זה.  

על אחד מן הגלגולים אספר לך בכדי להבהיר לך את המיקום שלך. בהיותך בן יתום, שירש במוקדם את כל השפע של הוריו. אומר, כי בחרת את אהבת-חייך וחייתם בחיי שפע. חלמת לתת לילדיך את הגבוהה בלימוד-רוח ובלימוד אמת החיים, תוך כדי צניעות. בהיוולדו של זה הילד השביעי במספר נפטרה היא ללא רחמים וכאב. נאלצת לגדל את שבעת הילדים ללבד. ומהיום שזו הלכה לעולמה, אותה אהבת עד למאוד, אומר כי לפשוט נאלצת להתמודד עם קושי עצום בהתמרדות שהתחילה בעצבות של אלו היתומים. לרוח האישה הזו היה כוח בלהשליט את הסדר, בלארגן לכל. ומיום הרגע שהלכה התהפך עליך עולמך, ובעצם שלושת הילדים הגדולים שביניהם מבין השבעה שהיו בגיל 18,16,14 -  החליטו "למרוד". אלו החליטו ללכת לאדמה זרה ובמקום לעסוק בלימודי רוח – לעסוק בסחר בגשמיות. לשקר, להכפיל החומר, לרמות... והנה אמרת (להם) כי הוריך השאירו לך ההמון לא בכדי שאלו יכפילו אילו.  בכדי שתיצור זרעי תודעה בעיני אילו, בכדי שאלו יוכלו ליצור אמת אחרת בעיני אחרים. אך התהפכו עיניך כשראית את הדרך שלהם. לא הבנת את המהלומה הזו כי מה החסרת להם על כך שהחליטו ללכת לדרך זו קלוקלת בעיניך, כיוון שנשבעת לאביך ביום מותו שאת כלכלתו אשר עשה תלבין רק לענייני הרוח. לא תעסוק בעשיית החומר - אלא בחומר לרוח, וכך יהי גם ילדיך.
שלושת ילדים אלו הפכו את ההבטחה ומגיל המוקדם רצו להוכיח לך - שליטה. לא הצלחת לעצור בעדם והלכו הם באישון לילה מן המקום שלמדו מהילד הבכור לדרך עפר של עניים. לא מצאת מן הבגדים שלהם בארון, ולא ידעת לאן נעלמו למשך ה-20 שנה הבאות. לא הבנת כיצד הייתכן, מה חסרת ומה עשית ולהרבה מן הזמן חשבת גם כי אלו נעלמו. את ארבעת הילדים האחרים גידלת בשלווה. היו הם ילדי-תפארת וחיו הם בצניעות, בדיוק כפי שאביך לימד אותך ואמר לך: "ילדי, הכול הוא הבל הבלים חייה אתה הנך בשקט. אל תראה העושר השפע, גשמיות באה לשרת את פיך לאכול אך היא באה לשרת ולהגדיל את הרוח". אביך זה ציווה עליך ללדת את מספר הילדים האלו , למספר השבע. כשלכל ילד - העמיד מטרה. הוא זה שבחר לך לנכון את האישה שבעבורה תתחתן בכדי ליצור את הילדים הנכונים. שבעה ילדים - כיוון שאביך ציווה עליך שבשבעה כפרים, על שם כל ילד ייפתח בית-מדרש של למידה רוחנית.  כשאלו הלכו לדרכם בכית וכעסת על קבר אביך בכך. אך בכל העת מדוע? מדוע למדוע? אם עשיתי את כל אשר ציוויתני והמטרה הייתה נעלה  למדוע ילדי היקרים נעלמו להם? למדוע אישה זו הלכה מעולמה? היית בעצב רב, ובעצם היית בהתנגדות רבה והתחלת לא להאמין. חיית בעצבות ובאבל תמידי ולא הבנת מה עליך לאמת לעשות. לא ראית את האור הקיים. גידלת זקן ושיער. אחת מבנותיך היא זו שהשגיחה על הנעשה היא הייתה בת יחידה מתוך ה 4 שנשארו. התחננה לך: "אנא אבי ראה את הקיים ואולי לאחיי יש דרך אחרת". אך היית עקשן, כעוס עד מאוד והרגשת שאלוהים בגד בך, ראייתך הייתה צרה מאוד למאוד. לא הבנת שיש תוכניות של השגחה שלא ניתן להבין אותם  לרגע אך ניתן להבין אותם למאוחרה .

אומר ידידי, כי באותו הרגע שהפסקת להאמין ולא ראית את היש אלא את האין במות בת זוגתך, בלאיבוד של שלשת ילדיך, ושפטת את מעשי האלוהים כי הפסקת להאמין, ולא ראית את ההתקדמות של ארבעת הילדים האחרים... לא ראית את היש, רק הריק, לא היית בסבלנות היתרה, לא אמרת תודה על היש, לא המשכת בלמרות, נענשת - לא הבנת את תוכנית ההשגחה...
אך אספר לך על ההמשך. ילדיך הארבעה (הנותרים), כשאחת מהן הייתה ילדה פתחו את בתי המדרש המדויקים כפי שאביך ביקש. הילדה הזו היא שדאגה כל העת לניקיון, להאכלה הגשמית שלהם, להאכלה הגשמית שלך, הכוונה היא לאוכל. ביום מן הרגע שהגעת לגיל לערך 60 וכמה, הופיע לביתך גבר מזוקן שבא להודות לך. לא הבנת מה בא זה להודות לי. בא לחבק אותך לא רצית להקשיב. אך ביתך הכריחה אותך לשמוע. הוא בא להזכיר לך את שמות ילדיך, אמרת: "איני יודע אני מאומה עליהם, שמעתי שהם בסחר. אין אני רוצה לדעת עליהם, התאבלתי עליהם כיוון שהמטרה שלהם הייתה אחרת, בגדו הם בדרך שלי והלכו הם לערים אחרות, וכועס אני על בני בכורי שהתפקיד שלו היה לנהל ולעזור לי בדרך, להראות דוגמא לאחים האחרים, אך זה בגד בי ומתאבל אני עליו". אותו זקן יושב ואומר לך: 
"צר לי לומר לך ידידי מדוע עיניך צרות כל כך? מדוע אין אתה רואה את תוכנית ההשגחה? מדוע אין אתה מאמין? ראה כי עליך ללמוד לראות את הדברים למדויק למעבר למדויק שנדמה לך שהנך רוצה לראות ... מה שנראה בעיניך מדוייק, יש יותר מדויק... אספר אני לך על מסע ילדיך. פגשתי את בינך הגדול עם אחיו הקטנים, הם התחפשו לילדי עניים. כל אחד מהם קשר בצידו שקית של לחם עם סדין וכרית, בגדיהם היו דלים. הם התחברו לילדי הרחוב באותה עיירה שהגיעו, הם למדו את חיי הרחוב...הבן כי מן השיממון היה להם ללמוד את ספריך הכבדים וראו שההדרכה שלהם היא מן האחרת... הנשמה שלהם הייתה גבוהה ליותר. מאוס להם היה לאכול מן הפירות המשובחים שהצעת להם. רצו הם לטעום את פירות העם הנמוך ואין אתה יודע כיצד הבן הבכור שלך הפך למנהיג של ילדי הרחוב. לא צריך לבנות בתי מדרש בכדי ללמד,  אפשר ללמד בדרכים אחרות. הנשמה שלהם הייתה לגבוהה. לנכון הוא לומר לי לך שהם עבדו בעבורי במכירת בדים. אך לא השתמשו הם בכסף הזה, בדינר הזה, לשם התעשרות גשמית, אלא לשם עזרה – לאסוף, ללמד..."
עדיין היית כועס. מדוע נטשו הם אותי? מדוע עוררו בי את הדאגה? לאן הם הלכו? ניסה אותי איש זקן לומר לך כי אין הם באמת הילדים שלך. אלו הם ילדי האלוהים שנבחרו להיוולד בעבורך ולהם הייתה הדרך משלהם...ועדיין התעקשת לכעוס... איש זה בא לבקש ממך לחבק אותם, לקבל אותם, כי נראה שרצו הם להיות איתך, לאחר שהפכו להיות גדולי מלמדי הרחוב. אך לא האמנת לא רצית להכיר בהם. והיית בעל המדויק שהיה נראה לך מדוייק. לבסוף את כל אשר היה לך הורשת רק לארבעת הילדים. לא הקשבת לרצון הגבוהה ביותר של האלוהים. אלו הלכו לדרכם למטרה חשובה יותר. התעקשת שצריכים להיענש כיוון שלא פתחו את בתי המדרש בדיוק כפי שרצית אתה. שכן אביך ביקש כך וכך במדויק. לא למדת לראות את הדברים למעבר. עם הכעס הזה החלטת למות. לא עשית סליחה עמם. וכמה רצו הם לעשות עמך סליחה, לסעוד אותך, לא סלחת... כמה פעמים הזקן הזה הגיע לביתך וביקש ממך... הביא לך ספרים שכתבו אילו בשבילך... בעבורך הם היו אביונים, אנשי רחוב, הסתכלת עליהם מן הגבוהה. 
ובגלגול זה אומר, מספר אני לך הגלגול החשוב הזה, כי בגלגול זה ידידי התהפכת. התהפכת כי אין מבין אתה לאמת מה הייעוד שלך, מה באת לעשות כאן, מדוע הינך במקום שהינך... בעצם מתבקש אתה להבין את הנמוך שבעם. מתבקש אתה להיות חלק מן הרחוב. ומתבקש אתה להעצים את הרחוב ואת הנמוך שבעם. כיוון שלזה היה לך ההתנגדות. מתבקש אתה להיות בנמוך - בכדי להעצים את הנמוך." 

 

שלומית: זה מסר של גלגול בכדי שתבין איפה אתה נמצא עכשיו ותיכף יסבירו לך איפה אתה נמצא עכשיו...קודם שואלים אם אתה בסדר... זה נשמע הזוי... סיפורי אלף לילה ולילה...
מטופל: כן, אני שומע הכל בקשב רב...
שלומית: מתחבר לזה? אתה פעם ראשונה פה אז אני לא יודעת...יש כל מיני סוגים של מסרים לאנשים...
מטופל: זה מסביר יפה למה אני עובד כיום בניקיון, זה מתאים לסיפור, לא?
המסר ממשיך:

 

"איש יקר אומר לך כי זוהי העקשנות שאותה אתה משלם בגלגול הזה. לא לראות את היש באותו גלגול שניתן לך. היית דקדקן מדי, מדוייק מידי והכי לא מדוייק. כיוון שהתווכחת עם ההשגחה, כעסת על ההשגחה לא הבנת שיש סדר אחר... השיעור שלך בגלגול זה מגלגול קודם הוא האחד, רשום לפניך - לא לכעוס על ההשגחה להבין שהסדר שלה הוא מדוייק. השני הוא ,אביך באותו גלגול ביקש שתחייה בצניעות. חיית בצניעות אך באמת לא היית אדם צנוע כיוון שילדיך הבכורים שעשו עבודה נעלה וצנועה - אותם שפטת. זהו היה מבחן האלוהים עבורך ולכן בגלגול זה (בחרת בכך) ומחויב אתה לחיות באמת של הצניעות ולא בכאילו. לצמוח ולהצמיח את הרחוב והנמוך...
השיעור השלישי, קיבלת שבעה ילדים - כולם בגובה רוחני. אך הגדולים היו בגובה הרוחני הגבוהה ליותר ובעצם כשלא עשו הם את הדרך שלך קברת אותם בטרם עת. אילו הם ילדי האלוהים. זהו תפקיד לקבל, להאכיל, לסלוח לילדי האלוהים. על כך מפחד אתה שוב ליצור בתת מודע שלך את ילדי האלוהים מתוך אותו הפחד שבו היית באותו הגלגול... אלו לא יעשו את אשר אתה מבקש... על כך הנך נענש גם בגלגול זה. ובנוסף ידידי, תמיד מרגיש אתה שאין אתה רוצה עוד לחלוק את הלבד הזה בהתחייבויות. דיה לך ההתחייבות שלך עם עצמך. בגלגול קודם זכור שהיית מחוייב בעד ההתחייבות, כי מרגע שבו ילדים אלו לא עשו את ההתחייבות בעבורך כפי שביקשת, לא רצית לדעת מהם יותר. לפני שאשתך נפטרה בלידה האחרונה היא ביקשה ממך ללוות את ילדיה עד היום שתעצום את עינייך. אך לזה לא הקשבת - ליווית אותם כל עוד עשו את מה שדרשת. היית צריך להקשיב לזקן שהגיע לפתח ביתך. ביקש הסליחה, ביקש שתקבל אותם, תעטוף אותם, תן להם את האישור להמשיך וללמד את הרוח. אך היה חשוב לך יותר להעצים את בתי-המדרש, כך ששמך יתנוסס בכל שם, בכל מקום מדרש. האגו שלך היה עדיין חשוב. לא היה כל כך חשוב לך מה החשוב (רוחנית באמת), מה הערך. לא ראית כי אילו באו להפוך אותך ולעשות באמת לאמת את מה שסבם ביקש. הוא ביקש להעצים את זרעי התודעה. השם לא חושב, המקום לא חשוב. הם החליטו לעשות את זה בעבור פשוטי העם בעבור הרחוב. לכן התיקון שלך ידידי בגלגול זה הוא כזה ובכדי להתהפך ולעשות את ההתמרה, הלידה, עליך להבין את זה הבקשות 
בהצלחה לך."

 

שלומית: אני כאן, אתה שואל אני עונה. הפעם דיברו על הגלגול הזה, היו עוד שני גלגולים אבל לא נתנו מידע כי לא צריך. זה כנראה חשוב שתבין את המידע הזה בשביל שתבין איפה אתה נמצא עכשיו בחיים ומהם התיקונים. תדע לא כל מי שבא אליי לסשן נותנים לו ידע על גלגולים...בכלל לא לא כל סשן מתחיל עם גלגול – בכלל לא... 
מטופל: זו אחת השאלות שרשמתי... איפה אני נמצא עכשיו?
שלומית: ניסו להסביר לך, מאוד חשוב שתשמע את זה כמה פעמים, ומכל זה שתתפתח כי מזה אפשר להבין, כי זה גלגול שמאוד דומה למקום שבו אתה נמצא עכשיו. הזיכרון התאי שלנו מאוד מדויק. לפני שאנחנו נולדים מרדימים לנו את הזכרון התאי אבל הנשמה בוחרת איפה היא צריכה להיות לשם המדויק. מרדימים שלא ניבהל...
מטופל: הבנתי...
שלומית: עכשיו אתה יכול לשאול שאלות, כל שאלה שאתה בוחר (הגיע עם רשימת שאלות).
מטופל: למה אני מרגיש כבר עשר שנים כמו זומבי? 
שלומית: בגלל שהיית איש עם הרבה אגו כאבא בגלגול ההוא. ובגלגול הזה אתה צריך להיות במקום הנמוך... אומרים לך מאוד מדויק
מטופל: אני במקום הנמוך, זה בסדר?
שלומית: במקום הנמוך בשביל לעשות את התיקון של הגלגול שלך למקום נמוך, אפשר גם להסביר לך את זה כמשהו מאוד רוחני, שנקרא גלגולים הפוכים.  בן אדם מת ונולד, מת ונולד... גם הגלגולים הם לפעמים הפכים... אנחנו באים לעשות פה תיקון מערכות יחסים.  לדוגמא:   אתה ראית לפני כמה זמן בטלויזיה על המליונרים האלה שעושים מופעי התרמה ותורמים מיליוני דולרים לעניים .. אבל האמת שהם לא צריכים לעשות את זה... הם צריכים קודם כל לדאוג לא לשלם לעובדים שלהם שכר מינימום... מבחינה רוחנית - מישהו שהוא למשל  מאוד מאוד עשיר, הרבה פעמים זה מגיע מניצול. צריך לנצל מישהו בכדי להיות כל כך עשיר... עכשיו באופן אוטומטי הוא לא רואים את זה... הוא תאבי פרסום והוא לא מבינים שאלוהים נותן לו את השפע של הכסף בכדי לראות מה הוא יעשה עם הכסף...  עכשיו מה הוא עושה? הוא הכי הרבה תורם בכדי לנקות את המצפון... עכשיו באופן אוטומטי מי שעושה עבודה רוחנית מבין... שאותו אדם עשיר בגלגול הבא חייב להתהפך ולהיות במקום של אותו שכיר שהוא השתמש בו... בעולם הרוחני אי אפשר להגיד "לא ידעתי"... אין דבר כזה...זה הרעיון של גלגולים שהם הפכים... דוגמא נוספת, אנחנו הרבה שנים היינו עם מדוכא, שנים של גלות... אנחנו היינו חייבים לקבל את הכח הזה (והמדינה הזו) בשביל לראות מלמעלה מה נעשה בכח הזה? האם נהפוך לעם מדכא? 
זה ככה... כששואלים אותי: "למה נולד תינוק חולה"?,  "מה הוא אשם"? השאלה היא בעצם ... מערכת היחסים שלו עם הגוף שלו – מהי? מערכת היחסים שלו עם הגוף שלו לא הייתה נכונה בגלגול קודם, אלוהים נתן לו בריאות ויכול להיות שמה הוא עשה בבריאות הזו – הוא עישן, לקח סמים, התעלל בגוף...אז בשביל לתקן את מערכת היחסים הזו, בשביל להעריך גוף בריא הפעם הוא בא חסר בזה. להיות חסר בזה בשביל להבין את הערך של זה... עכשיו אתה קיבלת, באת מבית שעשה כבר את הכסף וההורים בקשו ממך בעצם לא לעשות כסף אלא להשתמש בו להקמת בתי מדרש, ההורים שלך היו אנשים מאוד דתיים ורוחניים. עכשיו לך הייתה תכנית משלך אתה לא הקשבת בדיוק למטרה, אתה רצית שבתי המדרש יהיו על השם שלך וההשגחה סידרה אותך, הילדים שלך החליטו שהם צריכים ללמד ילדי רחוב , שזה יותר חשוב שיהיו בתי מדרש גדולים עם השם של המשפחה, ושיגידו שאתה תורם וכו'... אתה לא הסכמת לקבל אותם והם בעצם עשו את העבודה הנעלה... עכשיו אתה שואל "למה אני עשר שנים כמו זומבי"?
בכוונה, כי אתה לא הסכמת להקשיב... הקשבת לאבא שלך לדברים שהיה לך בעצם נח, אתה לא הקשבת באמת בדיוק... אבל עכשיו בעצם אומרים לך דבר מאוד חשוב, שאתה צריך להיות ברחוב ולהיות חלק מהרחוב, הפעם הופכים אותך להעצים את הרחוב...אם אתה לא מבין מה שאני אומרת תגיד, אני אסביר עוד יותר...
מטופל: אני מבין את מה שאת אומרת, אני לא מבין בפועל... אני לא אמור עכשיו להפוך להיות הומלס , נכון?
שלומית: לא , זו לא הכוונה... אתה צריך להיות בפשטות... בכדי להעצים את הפשטות... כי פעם קודמת נתנו לך לא פשטות ואתה התנגדת להעצים את הפשטות...אתה לא עמדת במבחן לפשטות, לרחוב, לא רצית להגיע, אמרת "הכסף של אבא שלי זה רק לגבוה...", והפעם הפכו אותך... אתה בכלל לא מבין את היכולות שלך...
מטופל: האם להמשיך בלימודי מתמטיקה ופיזיקה?
שלומית: צר לי לומר לך זהו לא הייעוד שלך, אלו הם יחסי שנאה ואהבה
מטופל: לעבוד על החומר של חיים?
שלומית: במה החומר עוסק?
מטופל: במים
שלומית: צר לי לומר לך, זהו לא מן המעט בזבוז זמן ואין אתה רואה את הייעוד שלך עדיין ברצוני להחזיר אותך לאותו גלגול...לחפש את תלמידיו של זה... לפרסם בעולם...יגיעו אליך שני אנשים שיוכלו להסביר לך...אומרים שאתה עכשיו מקבל שיעור הפוך...אתה בעצם במבחן רוחני... ההשגחה היא זו שיכולה להחליט אם להביא לך את המידע של חיים לידיים, ואם תצליח להוכיח שהמידע של חיים הוא נכון... אבל הפעם אתה צריך לחשוב – מה תעשה ביכולת הזו... אם תהיה ראוי למידע או לא תהיה ראוי למידע...מה שמבקשים ממך בגלל אותו גלגול, זה לא לשכוח זאת. באת לעשות תיקון עם הנמוך... עכשיו, אם אתה רוצה לקבל עוד מידע, בכדי שההשגחה העליונה תפתח לך את המידע, אתה חייב אם תעשה כן מעכשיו אז בתוך 8 חודשים יקרו לך ניסים... לעשות 2 דברים, האחת, לעשר או להתנדב בעבור ילדים נזקקים לפחות פעם בשבוע... זה יכול להיות ילדים יתומים או בבית תמחוי או כל דבר שקשור לילדים נזקקים כי תזכור שמאוד כעסת על הילדים שלך שהלכו לעבוד וללמד ברחוב...אתה צריך תקשורת איתם... תיקון...