פרק 8
בתחילת שנת 2007, ששה חודשים לאחר פגישת הייעוץ הראשונה שלי עם שלומית הגעתי לפגישת יעוץ נוספת. בתקופה האחרונה הרגשתי צורך לשוב ולפגשה וכשקרב המועד לפגישתנו התמלאתי סקרנות לקראתה. שלומית, דן וסיגלית שמחו מאוד לראותי וקיבלו את פניי בחמימות. הם התעניינו בשלומי ובתהליכים שעברתי מאז פגישתנו הראשונה. אלו עזרו לי ללא ספק לראות את הדברים ביתר בהירות ולהבשיל מבחינות רבות לפגישתנו הנוכחית. ציינתי בפני שלומית שכאב חד בחזי ובמעיי מטריד אותי מזה זמן מה וביקשתי ממנה לטפל בו.
שלומית ביקשה ממני לשבת מולה, להוריד את המתכות שהיו על גופי ולהניח את שתי כפות רגליי על הרצפה. דן וסיגלית ישבו משני צדיה מוכנים לתעד מילה במילה את המסרים שיתקבלו. שמתי לב לשינויים קלים שחלו בקליניקה ולכך שהשולחן שינה את מקומו במרחב. לבקשתה של שלומית עמעם דן את האורות. שלומית עצמה את עיניה והחלה קוראת את המסר הבא: "אבקש ממך ידידי לעשות איזשהו שלום עם המיניות הזו שיש לך בהילה. מדוע היא המיניות והזוגיות שבמקום להתקרב אליך היא לעתים מתרחקת ממך? כיוון שאין אתה עושה חסד עם המיניות שלך והזוגיות שלך, אתה מרחיק אותה במקום לקרב אותה.
יש עדיין בעיה כלשהי עם כל הנושא של האינטימיות. נדמה לך שאם אתה מחצין את המיניות שלך ואומר בקולות את אשר רוצה אתה ומבקש ומתבונן, ראה את עינייך החודרניות, כך זה הנכונה, אך אבקש ממך איזושהי כביכול צניעות לא להתעסק בזה יותר מדי. כך יגיעו הדברים יותר מהר ויותר נכון!
כל הזמן וכל העת כביכול התיקון הוא יותר במיניות ובזוגיות. כל העת, ויותר ויותר קשור התיקון והזוגיות, קשה יותר עם בני המין שלך מאשר עם הנשים.
לכן הלב שלך נחצה לשניים, לין וליאנג, לחלק של האישה ולחלק של הגבר. כיוון שעוד לא החלטת מהי הזוגיות הנכונה שלך בגזע המוח ואלו תאים הם עבורך יותר נכונים, הנשיים או הגבריים? לא הוחלט עדיין ובזאת אומר כי יש לשים לב, כמדומני, כי אין אתה יודע בראשונה לראשונה, כי רוצה אתה קודם כל כביכול לשפוך את זרעך ולהכאיב כל כך לבני המין שלך ובסופו של דבר הם אלו שמכאיבים לך, כי כעוס אתה מאוד וביותר על הזכרים שהיו בחייך.
ולכן ממשיך אתה כביכול לרצות לטמון את זרעך בהם, להכאיב להם ובמקום זה הם אלו שעושים לך את הכאב והדברים מתהפכים. ולכן אומר, כי השיעור שאבקש ממך לעשות בזמן זה הוא להתנסות באהבת אישה, גם אם נדמה לך שאין זה אפשרי, אין אתה יודע מאיפה האנרגיות האלה באות לך. הן יותר קשורות לאנרגיות של תסכול, של הרצון להיות בגוף גבר אחר, אך לא מן האמת. האם תוכל לעשות עבודת משמעת מין מגבר, בכדי להתנקות לחלוטין ולסלוח כי בזאת אומר שזאת תהיה הסליחה. עליך לעשות את משמעת המין הזאת ואז להחליט לאיזו דרך ללכת ולעשות. הגלגלים מתהפכים, מדוע כל העת זכרים האלה פגעו בך ועדיין ממשיכים הם לפגוע בך במערכת יחסים וברצוני בעת הזו להפוך את הדברים ולשם כך יהיה עליך לחנוך את תאיך לאהבת אישה ולמגע של אישה, לעשות משמעת ולא לחשוב גם על הרצון להתחבר לזכר. זוהי העבודה העמוקה ביותר שעליך לעשות בעת זו.
יהיה קשה, מתסכל ומתוסכל, גם במחשבה, אך זוהי העבודה האמתית שכרגע נכונה לך לעשות. כי אם לא, אכן כן תתקע עוד בכאב. הכאב הזה שיש לך נמצא מעל הלב ובא מהלב למעלה לגרון ומטה למעיים, כי כעס לך על זכר, שאין מתחבר אתה לזכריות, כי כל זכר בחייך רק העיק עליך והצמיד אותך לפינה. אל נא תתעקש, לכן הכאב יורד מטה למעיים ועולה מעלה לגרון, כיוון שמבקשים ממך להוציא את המיניות אצל האישה האוהבת והמקבלת ותראה שאם תהיה באהבת אישה יפתחו לך אפשרויות אחרות.
מדוע מחצין אתה את הרצון לזוגיות עם גבר? ומחצין אתה את המיניות הגברית שלך כל העת ובמקום זאת מקבל ריחוק במקום התקרבות. לכן אומר ואבקש במשמעת הזו כביכול להפוך את התאים שלך לתאים של אהבת אישה גם אם אין זה בנוי בתוכך וגם אם נדמה לך שאין אתה תוכל, כי תוכל, אך זהו התיקון שאבקש לעשות בחמשת חודשים אלו.
יודע אתה לזהות את הכאב, כי יודע אתה לזהות את הקושי עם הזכרים שהיו בחייך. הסליחה נעשית, אך לא עשתה מספיק ולא נעשתה מספיק. כל עוד לא תהיה במשמעת ותתהפך לאהבת אישה, יהיה קשה!
וזוהי המשימה וזוהי ההצעה. בהצלחה לך ולאריכות ימים".
שלומית פקחה באטיות את עיניה והביטה בי בעצב. "אלעזר מה אתה מרגיש"? שאלה. ישבתי קפוא ולא הצלחתי להוציא מילה מפי. היו לי השערות שונות לגבי מה שעומד להתחולל בפגישה אך לזאת לבטח לא ציפיתי. "נשים אוהבות אותך, הן נמשכות אליך", אמרה. כמה יופי העניק לך אלוהים, גוף, תנועה, כל מה שבנאדם צריך. מדוע אתה מתאכזר אל עצמך כל כך?", שאלה. קודם שהספקתי לענות, המשיכה: "כשאתה מצוי בנוכחותם של גברים משהו בהילה שלך משתנה ואתה כבר לא אותו בנאדם. סיגלית מזגה מים לכוסות וחילקה לכולם. מדוע לדעתך נולדת לשרשרת דורית זכרית כזו? לסבא כזה, לאבא כזה, לדוד כזה ולאח כזה?...ומדוע התעללו בך כולם"?, שלומית שאלה. "אולי כיוון שבגלגולים קודמים נהגתי בהם באופן דומה וכעת הם משיבים לי באותה מטבע", עניתי לאחר מחשבה. "נכון! אתה הכאבת להם מאוד בגלגולים קודמים כך שבגלגול זה הם התהפכו להחזיר לך כדי שתלמד. אין הם אשמים היות ואתה זימנת אותם לחייך כדי ללמוד שיעורים מסוימים. יחסיך עם גברים נובעים מתוך כעס ולא מתוך אמת פנימית. זה גם מה שעומד בלב המשיכה שלך לגברים. אינך נמשך אליהם כי אם אל ההזדמנות שהאינטראקציה עמם מספקת לך כדי לנקום בשרשרת הזכרית שלך. אין צורך בנקמה, לאלוהות יש סדרים משלה שאין אנו תמיד יכולים להבינם. האם היית רוצה להיוולד שוב לסבא הזה? לאבא הזה? לדוד הזה? לאח הזה"?, שאלה. "לא", עניתי. "אם כך עליך כבר לסלוח להם, לברך אותם ולשחרר אותם לדרך שלהם וכך גם לסלוח לעצמך. לכן המשמעת הזו כה חשובה ובמשמעת מתכוונת אני להתנזרות מוחלטת ממין, אוננות, או מחשבה על גברים".
דן הוציא קטורת מקופסה והבעיר אותה. אט אט החלה הדחיסות באוויר להתפוגג. שאפתי אל תוכי את העשן המסתלסל ואת הריח המתקתק והמרגיע. "הפיתויים ימשיכו להופיע כדי לבחון אם עודך רוצה בנקמה ובסבל", הוסיפה שלומית. "הכול נמצא סביבך, אך יהיה עליך לבחור מה רוצה אתה לראות ומה לא. זה לא יהיה קל, אך רק לאחר המשמעת הזו תוכל באמת לדעת איזו מערכת יחסים נכונה יותר עבורך".
"הרוח שלך רוצה להתקרב יותר ויותר אל הנשמה כדי להיוולד מחדש. היא רוצה להצעיד אותך אל אישה אוהבת, כי אישה ילדה אותך. היא מבקשת ממך לשהות בחממה נשית, כמו עובר, לזמן מה, ואחר כך לצאת לעולם ולבחור מחדש".
סיגלית הבחינה בדמעה חמקנית שהחלה לזלוג מעיני והושיטה לי באדיבות ממחטה. אתה יודע אלעזר", המשיכה שלומית, "אינך מחובר עדיין לייעודך האמתי, אך כל מה שחווית בתוך התא המשפחתי מוביל אותך לחיפוש אחר בית בעולם ובית בתוכך. למרות שאינני עוסקת בעתידנות, אני מקבלת שיש לך אפשרות למיסוד עם אישה ולילד משותף. אולם כדי לבחור באישה מתאימה שתראה ותשמע אותך, עליך לראות ולשמוע את עצמך תחילה."
שאלתי את שלומית אם היא יכולה לעזור לי להבין טוב יותר את הקשר בין הכאב בחזי ומעיי לתהליך שתיארה. "הכאב הזה", אמרה, "הוא סמלי מאוד. הוא כמו דקירה עולה ויורדת והוא קשור לחלוטין להתהפכות שלך לחיים אלו. אתה יכול לשלוט בו בדיוק כשם שאתה יכול לשלוט ברגש שלך כלפי גבר או אישה. זה בדיוק הכאב שמוביל אותך למשמעת שאתה צריך להיות בה והוא יוכל להיעלם אם תהיה במשמעת הנכונה", הוסיפה. שאלתי אותה אם יש משהו שיוכל להקל על הכאב מלבד המשמעת והיא המליצה לי על תזונה מתאימה שהתבססה בעיקר על מזון מבושל ולא חומצי.
פגישתנו עמדה להגיע לסיומה. קבענו להיפגש שוב כעבור חמישה חודשים. סיגלית ודן התנדבו ללוות אותי בתהליכיי והציעו לי את עזרתם בכל מה שנדרש. שלומית קמה מכיסאה וליוותה אותי אל הדלת. "אתה ממש תבורך על התיקון הזה", הבטיחה בחיוך ועיניה הבורקות הצליחו להפיח בי זיק של תקווה.
כל הזכויות שמורות ל'בראייה אחרת'.
